- מאגר אופציות
מאגר אופציות הוא מספר מניות החברה השמורות להקצאה לעובדי ו/או יועצי החברה בתור תגמול. שיטת תגמול זו מקובלת מאוד בחברות היום, בעיקר אצל חברות סטארט-אפ, והיא דרך למשוך עובדים מוכשרים לחברות אלה, אשר הופכת אותם לשותפים פעילים בהצלחת החברה, ומיישרת את האינטרסים של העובדים והיועצים עם אלו של בעלי המניות – העלאת ערך החברה.
אופציות הן זכות לרכישת מניות במחיר קבוע מראש, הנקרא "מחיר המימוש", בפרק זמן מוגדר ובתנאים שנקבעו בין החברה למקבל האופציה. האופציות יכולה להיות מוענקות כתלות בעמידה ביעדים, בהמשך העסקה לאורך תקופה מסוימת (הנקראת גם "תקופה ההבשלה" של האופציות), או כמענק חתימה.
שמירת מאגר אופציות או שינוי גודלו וכן הענקת אופציות כפופים לאישור דירקטוריון החברה. במרבית המקרים החברה מגדילה את מאגר האופציות מיד לפני סבבי השקעה, כחלק מדרישות המשקיעים בסבב ההשקעה, וזאת על מנת שהענקת האופציות לעובדי או יועצי החברה מתוך מאגר האופציות לא תדלל את החזקותיהם של המשקיעים בחברה.
- מימון גישור
חברות סטארט-אפ לעיתים נמצאות במצב בו החברה נמצאת במחסור במזומן הנדרש לתפעול החברה עד להשלמת סיבוב גיוס ההון הבא שלה. במצב זה אחת האפשרויות של החברה היא לגייס מימון גישור אשר לעיתים קרובות ניתן בצורה של הלוואה המירה אשר יכולה להיות מומרת להון מניות של החברה בסיבוב גיוס ההון הבא (בדרך כלל בהנחה על מחיר המניה בסיבוב).
- מניות מונפקות
מניות מונפקות מתייחסות למספר המניות של החברה שהונפקו והוקצו לבעלי מניותיה. מספר המניות המוקצות אינו יכול להיות גבוה יותר ממספר המניות בהון המניות הרשום של החברה.
בניגוד להון המניות הרשום של החברה, אותו רק החלטה של בעלי המניות יכולה לשנות, הון המניות המונפק של החברה נמצא בסמכות דירקטוריון החברה הרשאי להנפיק מניות עד גבול הון המניות הרשום, וזאת בכפוף להוראות תקנון החברה וחוק החברות, תשנ"ט-1999, לרבות ביחס לעסקאות בעלי עניין.
- מסמך עקרונות
מסמך עקרונות הוא הסכם ראשוני, בדרך כלל בין משקיע לחברה, המפרט את התנאים העיקריים במסגרתם ישקיע המשקיע בחברה, ובעצם מקבע את נקודות המפתח להשקעה.
בדרך כלל לא מדובר בהסכם מחייב, אך הוא מעיד על כוונה רצינית מצד המשקיע לביצוע השקעה. לאחר החתימה על מסמך העקרונות יחתמו הצדדים על הסכם ההשקעה הסופי שיהיה מבוסס על מסמך העקרונות ויכלול בדרך כלל את כל התנאים המפורטים בו.
עד להכנת הסכם ההשקעה הסופי והחתימה עליו יש למשקיע הזדמנות נוספת לבחון את החברה לעומק, לרוב במסגרת בדיקת הנאותות, לקחת בחשבון שיקולים כלכליים ועסקיים, ולהחליט סופית האם להשקיע בה.
לעיתים קרובות במסגרת החתימה על מסמך העקרונות החברה תתחייב שלא לחפש השקעות אחרות לאורך תקופה מוגבלת מוסכמת (הנקראת גם תקופת “No Shop”), הנועדה לאפשר למשקיע לבצע בדיקת נאותות על החברה (ולהשקיע בכך זמן ומשאבים) בלי פחד שהחברה תסגור בינתיים השקעות ממשקיעים אחרים.
- משקיע אסטרטגי
המשקיע האסטרטגי רואה את עצמו כשותף פעיל ודומיננטי בניהול ובקביעת המדיניות העסקית של החברה בה הוא משקיע. למשקיע האסטרטגי יש עניין עסקי בהשקעה והוא מבצע אותה לא רק למטרת תשואה פיננסית אלא גם, בין היתר, למטרות שיתוף פעולה עתידי בין אותו משקיע לחברה בה הוא השקיע, בין אם באמצעות הסכם מסחרי, באפשרות לרכישת החברה, באפשרות לקבלת אקסקלוסיביות לשיווק המוצר, וכיוצ"ב.
בבחינת כדאיות העסקה, ההסתכלות של המשקיע האסטרטגי היא רחבה יותר מזו של משקיע פיננסי, ובנוסף למבחני הרווחיות והתשואה, למשקיע האסטרטגי קיימים גם גורמים ושיקולים נוספים המשפיעים על גובה המחיר אותו הוא מוכן לשלם עבור ההשקעה. כך לדוגמה, ייתכן מצב שמשקיע אסטרטגי ישקיע בחברה מתוך ידיעה שהתשואה אותה הוא יקבל אינה הגבוהה ביותר, אך על מנת למנף את ההשקעה למטרות אסטרטגיות אחרות כגון רכישת חברות מתחרות, כניסה לשוק מסוים, שותפות עם שחקנים נוספים בתחום וכד'.
- איסור מכירה
הגבלה זו משמעה שלמשך תקופת זמן מסוימת (לדגמה, שנתיים מאז הסגירה של סיבוב השקעה) המייסד יהיה מנוע מלמכור, להעביר או לבצע דיספוזיציה אחרת של מניותיו בחברה מבלי לקבל את ההסכמה מראש של המייסדים האחרים או המשקיעים, לפי העניין.
איסור זה לעיתים כולל החרגה כך שהמייסד יהיה רשאי למכור אחוז מסוים מהחזקותיו בחברה בכל שנה קלנדרית אבל לא יותר מאחוז מסוים במצטבר מהחזקותיו (לדוגמה, עד 10% אחוזים מהחזקותיו בחברה בכל שנה קלנדרית אבל לא יותר מ-25% אחוזים במצטבר מהחזקותיו).
- אנג'לים
משקיעים פרטיים אשר מעניקים מימון לחברות סטראט-אפ בעבור מניות החברה או בדרך של הלוואה. אנג'לים נוטים להשקיע בחברות הנמצאות בתחילת דרכן ובטרם כניסת משקיעים גדולים יותר כגון קרנות הון סיכון או משקיעים אסטרטגיים. אנגל'ים הם לעיתים יזמים או משקיעים מנוסים ומקושרים היטב ויכולים לסייע בכך לחברה.
בישראל קיים מסלול המתמרץ אנג'לים להשקיע באמצעות הטבת מס אשר ניתנת לאנג'לים המשקיעים בחברות העומדות בהוראות סעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011.
- אקסלרציה
האצה בהבשלת ניירות ערך של חברה הנמצאות בידי מייסד או עובד (לרוב נושא משרה) עם התרחשות אירוע מסוים, בדרך כלל מכירת החברה או רישום מניותיה לראשונה למסחר בבורסה, אך לעיתים מדובר גם בסיטואציה של פיטורי המייסד או העובד על ידי החברה. אקסלרציה מסוג "Double-Trigger" דורשת התקיימותם של שני תנאים כדי להפעיל את ההאצה של הבשלת ניירות הערך – בדרך כלל מכירת החברה וכן פיטורי המייסד או העובד על ידי החברה לאחר מכן.
- בדיקת נאותות
בדיקת נאותות היא תהליך בדיקת חברה, למשל לצורך עסקת השקעה במניות החברה או רכישתה. בדיקת הנאותות מורכבת מבדיקה כלכלית, טכנולוגית, חשבונאית ומשפטית, כל אלה במטרה לזהות ולאתר חשיפות וסיכונים פוטנציאליים על מנת להקטין את הסיכון בעסקה. לדוגמה, בעסקאות להשקעה בחברת טכנולוגיה לעיתים קרובות ישנם מצגים של החברה בנוגע למצבה הכספי, יחסיה החוזיים, בעלותה בקניין הרוחני, תביעות תלויות ועומדות נגדה וכד'. במקרה שמצגי החברה אינם נכונים או מדויקים, המשקיע יוכל לדרוש פיצוי בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך.
- בסיס דילול מלא
מניות על "בסיס דילול מלא" הן מניות החברה המונות לא רק את המניות שהונפקו אלא גם אופציות וניירות ערך אחרים של החברה (כגון הלוואות המירות או וורנטים) שהובטחו או הוענקו, לרבות מאגר האופציות שנשמר על ידי החברה לצורך הענקה לעובדים או יועצים, והכל תחת הנחה שכל האופציות וניירות הערך האחרים כאמור מומשו או הומרו במלואם למניות החברה.
חישוב המניות המוחזקות על ידי בעל מניות על בסיס דילול מלא נעשה באמצעות חלוקת סך כל המניות, אופציות וניירות ערך אחרים של החברה המוחזקים על ידי אותו בעל מניות על בסיס דילול מלא, בסך כל המניות, אופציות וניירות ערך אחרים של החברה המוחזקים על ידי כל בעלי המניות על בסיס דילול מלא.
- דילול
דילול הוא תרחיש בו ההחזקה היחסית של בעל מניות בחברה קטנה בעקבות הנפקת מניות חדשות על ידי החברה. כאשר בעל מניות חדש בחברה מקבל חלק מסוים בהחזקות החברה החלק הזה גורם לכך שאחוז ההחזקה של כל בעלי המניות האחרים בחברה קטן באופן פרופורציונאלי. לדוגמה, אם לחברה ישנם 10 בעלי מניות וכל אחד מהם מחזיק 10,000 מניות אזי כל אחד מהם מחזיק 10% מהחברה. אם אותה חברה תנפיק 100,000 מניות חדשות לבעל מניות חדש אזי ההחזקות של בעלי המניות הקיימים (כלומר, מלבד בעל המניות החדש) ידוללו כך שלאחר הנפקת המניות החדשות כל בעל מניות קיים יחזיק רק 5% מהחברה.
אחוז ההחזקות של בעל מניות בדרך כלל משקף גם את כוח ההצבעה שלו בחברה, כך שבעת דילול כוח ההצבעה של אותו בעל מניות קטן בהתאם.
- דירקטור
אדם או תאגיד שמונה על ידי בעלי המניות של החברה לכהן כחבר דירקטוריון החברה.
על אדם או תאגיד המכהן כדירקטור מוטלת חובת אמונים וחובת זהירות כלפי החברה בלבד (ולא כלפי מי שמינה את הדירקטור).
תפקידו של הדירקטור אינו בניהול השוטף של החברה, אלא בהתוויית מדיניות החברה והאסטרטגיה העסקית שלה, וכן פיקוח על פעילות הנהלת החברה.
- הלוואה המירה
הלוואה המירה הינה הלוואה המאפשרת למלווה או עשויה לחייב אותו להמיר את סכום ההלוואה למניות החברה (מניות רגילות או מניות בכורה, כפי שהוסכם בין החברה והמלווה) במחיר המרה מסוים אשר לעיתים כולל תקרת שווי או הנחה ביחס למחיר המניה בסבב גיוס ההון הבא של החברה. ההמרה בדר"כ מתבצעת בסבב גיוס ההון הבא של החברה (והצדדים יכולים גם להסכים לגבי הגודל המינימלי הנדרש של גיוס כזה לצורך ההמרה), אירוע אקזיט, תאריך מסוים או לאחר תקופת זמן מסוימת. משקיעים לעיתים משתמשים בהלוואות המירות כאשר הם משקיעים בחברת סטארטאפ ורוצים לדחות את הערכת השווי החברה עד לסבב גיוס הון מאוחר יותר או אירוע אקזיט.
- המחאת קניין רוחני
המחאה של קניין רוחני היא העברת הבעלות על תוצרי עבודה, המצאות וזכויות קניין רוחני אחרות (כגון פטנטים, סימני מסחר, סודות מסחריים וכד'). ההמחאה בדרך כלל נעשית על ידי חתימה על הסכם הכולל המחאה מפורשת של כל הקניין הרוחני שנוצר על ידי המייסד/יועץ/עובד עבור החברה או בקשר עם ההתקשרות עמה כך שהקניין הרוחני שנוצר יהיה בבעלות הבלעדית של החברה.
- הגנת אנטי-דילול
הגנה זו מקנה למשקיע קיים (אשר השקיע בסיבוב השקעה קודם וקיבל זכות להגנת אנטי-דילול) הגנה על החזקותיו בחברה במקרה של סיבוב השקעה מאוחר יותר במחיר למניה נמוך יותר מאשר שילם אותו משקיע (מכונה "Down Round"), על ידי הקצאה של מניות נוספות או זכאות להקצאה של מניות נוספות של החברה.
ישנם שני סוגים נפוצים של הגנת אנטי-דילול:
"Full Ratchet" – תחת הגנה זאת מספר המניות הכולל שהמשקיע הקיים יהיה זכאי להן שווה למספר המניות אותו היה מקבל לו היה משקיע בחברה את הסכום אותו השקיע בסיבוב הקודם אך במחיר המניה החדש הנמוך יותר. יש לשים לב שהגנה זאת אינה לוקחת בחשבון את סכום ההשקעה שגויס בסיבוב החדש, אלא רק את מחיר המניה בסיבוב החדש.
"Broad-Based Weighted Average" – בעיקרון הגנה זאת משתמשת בנוסחה של ממוצע משוקלל הלוקח בחשבון את סכום ההשקעה שגויס בסיבוב החדש וכן את מחיר המניה בסיבוב החדש על מנת לקבוע את זכאותו של המשקיע הקיים להקצאה של מניות נוספות. הגנה זאת יותר נפוצה כיום מאשר הגנת Full Ratchet.
- הנפקה ראשונה לציבור
הנפקה ראשונה לציבור היא הפעם הראשונה שבה חברה פרטית מציעה את מניותיה לכלל הציבור דרך בורסה לניירות ערך. לאחר ההנפקה הראשונה לציבור החברה הופכת מחברה פרטית לחברה ציבורית. חברות שמבצעות הנפקה ראשונה לציבור צריכות לעמוד בכללי רגולציה לפי הדין במדינה בה מבוצעת ההנפקה.
על מנת לקבל אישור מהבורסה והרשות לניירות ערך לבצע הנפקה ראשונה לציבור, על החברה לפרסם תשקיף ולעמוד בחובות גילוי נרחבות בהתאם להוראות החוק החל, במטרה לייצר רמת שקיפות גבוהה אל מול המשקיעים ולמנוע את הטעיית הציבור הרחב.
- הסכם סודיות
הסכם בין שני צדדים או יותר המסדיר את ההגנה על מידע סודי אשר אותם צדדים יחלקו ביניהם. כך, כל צד יהיה מנוע מלעשות שימוש במידע סודי של הצד השני לכל מטרה למעט המטרה המוגדרת בהסכם, וכן יהיה מנוע מלחשוף מידע סודי זה לצדדים שלישיים, למעט כפי שהוסכם במפורש בהסכם סודיות.
- הקצאת-יתר (ביחס לזכות מצרנות)
אם בהנפקה מוצעת של ניירות ערך חדשים על ידי החברה בעל מניות מממש את זכות המצרנות שלו ובוחר לרכוש את חלקו על בסיס פרו רטה (כלומר, בהתבסס על שיעור החזקותיו היחסי בחברה) בניירות הערך החדשים, אזי אותו בעל מניות יהיה גם זכאי לרכוש את אותו חלק של ניירות הערך החדשים אשר ביחס אליו בעלי המניות האחרים הזכאים לזכות המצרנות לא מימשו את זכותם.
- וורנטים
מכשיר הוני, הדומה במהותו לאופציות, המאפשר למחזיקו (בדרך כלל משקיע) להשקיע סכום כסף נוסף בחברה תמורת רכישת מניות נוספות. מטרת הוורנט היא לאפשר למשקיע להשקיע סכומים נוספים בחברה.
וורנטים לעיתים ניתנים למשקיע במסגרת סיבוב השקעה בתור "צ'ופר" על השקעתו והם גם לעיתים כוללים הנחה מסוימת למשקיע על המחיר למניה (לעומת המחיר למניה בסיבוב ההשקעה) בעת מימוש הוורנטים.
- זכויות וטו
כל פעולה או החלטה של בעלי המניות או של דירקטוריון החברה או כל ועדה שלו, לפי העניין, ביחס להחלטות חשובות מסוימות של החברה (לדוגמה, שינוי מהותי בעסקי החברה), יצריך את ההסכמה של רוב מסוים (כפי שייתכן שיוסכם תחת הסכם מייסדים או תחת תקנון החברה) של מחזיקי המניות המונפקות של החברה או של הדירקטורים שלה.
- זכות מצרנות
כאשר החברה מציעה להנפיק ניירות ערך חדשים (לדוגמה, מניות או ניירות ערך המירים למניות), אזי לכל אחד מבעלי המניות הזכאים לזכות המצרנות תהא הזכות להשתתף בהנפקה ולרכוש את חלקו על בסיס פרו רטה (כלומר, בהתבסס על שיעור החזקותיו היחסי בחברה) בניירות הערך החדשים, תחת אותם התנאים בה החברה מציעה להנפיק את ניירות הערך החדשים.
זכות זו מאפשרת לבעלי המניות הקיימים להשתתף בסבבי השקעה בחברה לפי חלקם היחסי בחברה, וכך לשמור על אחוזי החזקותיהם בחברה.
- זכות ההצטרפות
במקרה בו צד שלישי מציע לרכוש מניות של החברה מאחד מבעלי מניותיה ("המוכר"), ככל שבעלי המניות הזכאים לזכות סירוב ראשון לא מימשו באופן מלא זכות זו, אזי לכל אחד מבעלי המניות הזכאים לזכות ההצטרפות למכירה תהא הזכות להשתתף במכירה המוצעת על בסיס פרו רטה (כלומר, בהתבסס על שיעור החזקותיו היחסי במניות החברה), תחת אותם התנאים של הצעת הצד השלישי, ומספר המניות שהמוכר יהיה רשאי למכור יופחת בהתאם.
- זכות סירוב ראשון
במקרה בו צד שלישי מציע לרכוש מניות של החברה מאחד מבעלי מניותיה, לשאר בעלי המניות הזכאים לזכות סירוב ראשון תהא הזכות לרכוש את אותן מניות המוצעות למכירה, תחת אותם התנאים של הצעת הצד השלישי.
אם מחזיקי הזכות מודיעים למוכר על כוונתם לרכוש, במצטבר, את כל (אבל לא פחות מכל) המניות המוצעות למכירה, המוכר יהיה חייב למכור את המניות המוצעות לאותם בעלי מניות. בכל מקרה אחר, דהיינו, גם במקרה שבו מחזיקי הזכות מודיעים על כוונתם לרכוש 99% מהמניות המוצעות למכירה, המוכר רשאי למכור את כל המניות המוצעות לצד השלישי תחת אותם תנאים.
- חממה
חממה היא גוף עסקי המהווה מרכז יזמות לחברות סטארט-אפ בשלביהן הראשונים. החממה מקבלת החזקות בחברה (בדרך כלל משמעותיות) ובתמורה מעניקה לחברה שירותים מסוימים, לרבות חלל עבודה, ייעוץ, שירותים אדמיניסטרטיביים, ייעוץ משפטי, יצירת קשרים עסקיים וטכנולוגיים עם אנשים מהתחום הרלוונטי וכד'.
- חברה בע"מ
חברה בערבון מוגבל (חברה בע"מ), היא צורת התאגדות של אדם ו/או תאגיד אחד או יותר כישות משפטית נפרדת מבעליה, למען מטרה משותפת שהיא בדרך כלל השאת רווחים. בצורת התאגדות זו בעלי המניות באופן עקרוני אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה של החברה. בעלי המניות בדרך כלל ערבים להתחייבויות החברה רק עד לגובה הערך הנקוב של המניות שברשותם או עד לגובה הסכום אותו הם התחייבו לשלם כתמורה עבור המניות שברשותם, הכל כפי שנקבע בתקנון החברה.
- חובת ההצטרפות / מכירה כפויה
ככל שבעלי מניות המחזיקים ברוב מסוים של הון המניות המונפק של החברה (כפי שייתכן שהוסכם בתקנון החברה) מאשרים עסקת רכישה של החברה, אזי יתר בעלי המניות של החברה יהיו מחויבים להצביע גם בעד אישור העסקה וכן לבצע כל פעולה נוספת הנדרשת באופן סביר לצורך ביצוע העסקה.
מטרת סעיף חובת ההצטרפות היא לאפשר מכירה מלאה של חברה מבלי לקבל את הסכמת כל בעלי המניות על ידי היכולת של רוב מסוים מבעלי המניות להכריח את יתר בעלי מניות למכור את החזקותיהם בחברה תחת אותם תנאים.
התרחיש הנפוץ להחלת חובת ההצטרפות הוא מקרה בו רוכש פוטנציאלי של החברה מתנה את העסקה ברכישת 100% ממניות החברה. במקרה כזה תהיה לבעלי מניות המיעוט יכולת לחבל במכירה על ידי סירוב למכור את מניותיהם ולסחוט את בעלי רוב המניות על ידי דרישת קבלת סכום גבוה יותר. לכן, זכות זו לעיתים קרובות נידונה במשא ומתן מצד המשקיעים, כך שהם יוכלו למכור את החברה גם כאשר בעלי מניות המיעוט לא רוצים למכור את מניותיהם.
ס' 341 לחוק החברות הישראלי מחיל את הזכות לכפות על הצטרפות למכירה במקרה בו לפחות 80% מבעלי המניות בחברה מקבלים החלטה למכור את החברה, אולם ניתן לשנות אחוז זה בתקנון החברה.
- טבלת הון
טבלת הון היא רשימה המציגה את פרטי ההחזקות של כל בעל מניות או מחזיק אחר בניירות ערך של החברה ואת סוגי ניירות הערך של החברה. הטבלה מתעדכנת עם כל סבב גיוס הון, העברת מניות או הענקת אופציות, ועל ידי כך היא מאפשרת לבעלי המניות בחברה לקבל תמונת מצב עדכנית של החברה ולבחון תרחישים תיאורטיים הנובעים מההחזקות בחברה, כגון כניסת משקיע חדש בשווי חברה מסויים, חלוקת דיבידנדים או אירוע אקזיט.
- נושא משרה
נושא משרה הינו כל אחד מבעלי התפקיד הבאים בחברה: דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי או כל אחד מאלה אף אם תוארו שונה וכן מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי. בהתאם להוראות סעיף 254(א) חוק החברות, תשנ"ט-1999, נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה (1) להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין ענייניו האישיים, (2) להימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה, (3) להימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, ו- (4) לגלות לחברה כל ידיעה ולמסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
- סבב גיוס סיד
סבב גיוס סיד (Seed) יהיה בדרך כלל סבב הגיוס הראשון בחברה כאשר המיזם עדיין נמצא בשלב ראשוני. סבב כזה יעשה לרוב לאחר שגובשה תכנית עסקית וניתן להדגים למשקיעים פוטנציאליים היתכנות לרווחיותה. ההשקעה בשלב הסיד נחשבת להשקעה בעלת סיכון כלכלי גבוה מאוד, ובהתאם נותנת תמורה גבוהה למשקיעים בסבב זה במקרה של הצלחת החברה.
- קצב שריפת מזומנים
סכום ההוצאה החודשית הכוללת של החברה. סכום זה נבחן כל חודש כנתון אבסולוטי.
בחברות בצמיחה מהירה קצב שריפת המזומנים גם כן עולה באופן מהיר.
- רכישה חוזרת \ הבשלה הפוכה
תחת זכות הרכישה החוזרת, החברה רשאית "לקחת חזרה" מניות מסוימות של מייסד, תחת תנאים ספציפיים, כפי שייתכן שהוסכם תחת הסכם מייסדים או הסכם רכישה חוזרת (Repurchase Agreement) עם המייסד.
מטרת מנגנון הרכישה החוזרת הוא לאפשר לחברה להקטין את החזקותיו של מייסד במקרה שאותו מייסד מפסיק את שירותיו לחברה לפני תום תקופת הזמן שהוסכמה.
לדוגמה, אם המייסדים הסכימו תחת הסכם המייסדים שהמניות של כל אחד מהם יהיו כפופות לתקופת רכישה חוזרת (כלומר, לתקופת הבשלה אשר במקרה זה נקראת תקופת "הבשלה הפוכה" כיוון שמדובר במניות שכבר הונפקו למייסד, לעומת אופציות לדוגמה) של שנתיים ומייסד מפסיק את שירותיו לחברה אחרי שנה אחת בלבד, אזי החברה תהא רשאית לרכוש מחצית ממניותיו של אותו מייסד תמורת ערכן הנקוב בלבד, ובכך להקטין בהתאמה את החזקותיו של אותו מייסד בחברה.
- שווי החברה לפני הכסף
נהוג להשתמש בביטוי זה בהסכמי השקעה. ביטוי זה מתייחס לשווי החברה טרם סיבוב השקעה.
שווי החברה לפני הכסף מהווה את אחד הפרמטרים לכדאיות ההשקעה בחברה. השווי מוערך על ידי החברה והמשקיע, ונגזר מפרמטרים רבים, ביניהם רווחי החברה, נכסים פיזיים, קניין רוחני, הערכת רווחים עתידיים וכד'.
- שווי החברה אחרי הכסף
נהוג להשתמש בביטוי זה בהסכמי השקעה. ביטוי זה מתייחס לשווי החברה לאחר סיבוב השקעה.
לרוב מונח זה יחושב כשווי החברה לפני ההשקעה ועוד הסכום שהושקע בחברה.
- תקנון חברה
תקנון החברה הוא מעין חוקת החברה המסדיר את ענייניה הפנימיים של החברה, לרבות הנפקה והעברה של מניות, ישיבות דירקטוריון ובעלי מניות, סמכויות ואחריות הדירקטריון, חלוקת דיבידנדים, וכל נושא אחר שבעלי המניות רואים לנכון להסדיר בתקנון. בתקנון החברה חייבים להיכלל הפרטים הבאים: שם החברה, מטרת החברה, פרטים בדבר הון החברה ופרטים בדבר הגבלת אחריות בעלי המניות. תקנון החברה יוצר חוזה בין החברה לבין כל אחד מבעלי מניותיה ובינם לבין עצמם.