הסטארט-אפ שלכם מתחיל לקבל צורה – יש לכם רעיון ושותפים ועכשיו הזמן להפוך את הקשר ביניכם למחייב. יכול להיות שזה נראה לכם טריוויאלי עכשיו שכולכם במערכת יחסים טובה, אולם אל תשכחו שברגע שיש כסף על השולחן, הויכוחים מתחילים לצוץ. לכן חשוב לדאוג לנסח מראש הסכם מייסדים.
להלן הנושאים העיקריים שעליכם לקחת בחשבון בעת ניסוח הסכם מייסדים:
- חלוקת הון מניות – חלוקת הון מניות נכונה צריכה לקחת בחשבון את הציפיות בין המייסדים בנוגע לתרומה של כל מייסד לחברה בעבר ובעתיד. כדאי גם לשקול לחלק הון (מניות או אופציות) לא רק למייסדים אלא גם לאחרים שהיו מעורבים בפיתוח ולא קיבלו תגמול שכן הדבר עשוי למנוע טענות עתידיות של אי תשלום בעתיד.
- מימון – המייסדים לרוב תורמים לחברה באמצעות הזמן והאנרגיה שהם משקיעים, אולם הם יכולים להשקיע גם כסף, וככל שישנה ציפייה כזאת בין מייסדים רצוי להסדירה בהסכם המייסדים. אם ההשקעה בחברה נעשית באמצעות הלוואת בעלים אז רצוי שתנאי ההחזר יהיו מפורטים בהסכם המייסדים.
- העברת והקצאת מניות:
- תקופת חסימה (No Sale) – סעיף הכולל תקופת זמן בה אסורה העברת המניות על ידי המייסדים. המטרה היא שלפחות לתקופה מסוימת יהיה למייסדים עניין בחברה בתור בעלי מניות.
- זכות סירוב ראשונה (Right of First Refusal) – הזכות לרכוש, על בסיס פרו-ראטה (כלומר, באופן יחסי לאחוז ההחזקות של כל בעל מניות), מניות המוצעות למכירה על ידי מייסד אחר לצד שלישי. הזכות נועדה לאפשר לשמור על הון המניות של החברה בין בעלי המניות הקיימים וכן לאפשר לבעל מניות קיים להגדיל את חלקו בחברה במקרה של מכירת מניות כאמור.
- זכות הצטרפות (Right of Co-Sale) – הזכות להשתתף, על בסיס פרו-ראטה, במכירה מוצעת של מניות על ידי מייסד אחר לצד שלישי. ככל שהמייסדים האחרים יממשו זכות זו, מספר המניות שיימכרו על ידי המייסד המציע יופחת בהתאם.
- זכות מצרנות (Preemptive Right) – הזכות של בעלי המניות להשתתף, על בסיס פרו-ראטה, בהקצאת מניות חדשות של החברה, במטרה לשמור על חלקם היחסי בחברה. ניתן לשקול גם לאפשר לבעלי מניות אשר מימשו זכות זו במלואה להשתתף גם ביחס לחלק פרו-ראטה של בעלי מניות אחרים אשר בחרו לא לממש את זכותם (מה שנקרא בעגה המקצועית “Over-Allotment”).
- חלוקת תפקידים – רצוי מאוד להגדיר מראש מה יהיה תפקידו בחברה של כל אחד מהמייסדים וכן את היקף הזמן שכל מייסד יהיה חייב להקדיש לחברה. שימו לב שמשקיעים בדר”כ יבקשו שהמייסדים יתחייבו להקדיש 100% מזמנם לחברה.
- רכישה חוזרת (Repurchase) – כדאי לשקול להכפיף את מניותיו (או אחוז מסוים ממניותיו) של כל מייסד למנגנון לפיו אם העסקתו של אותו מייסד בחברה, בין אם כעובד או יועץ, מסתיימת במהלך תקופת זמן מסוימת, החברה תהיה רשאית לרכוש בחזרה את המניות הללו תמורת הערך הנקוב בלבד של המניות (פעולה זו תגדיל, פרו-ראטה, את אחוז ההחזקות של בעלי המניות האחרים). מנגנון זה בדר”כ יכלול תנאי לפיו רק במידה והמייסד מתפטר ללא “סיבה טובה” או שפוטר על ידי החברה עם “סיבה מוצדקת” (כפי שמונחים אלו יוגדרו בהסכם המייסדים) יהיה ניתן לרכוש בחזרה את המניות. מניות המייסד ישתחררו בהדרגה מהגבלה זאת בתום כל תקופת זמן שנקבעה בהסכם המייסדים, בדר”כ בסוף כל חודש או רבעון של העסקת המייסד בחברה.
- מינוי דירקטורים וקבלת החלטות – היקף הסמכות של המייסדים למנות דירקטורים בחברה צריך להיות מוסדר בהסכם המייסדים. כמו כן, רצוי לקבוע שבכל מה שנוגע לנושאים קריטיים בחיי החברה (לדוגמה, שינוי פעילות החברה, מיזוג או מכירת החברה, או פירוק החברה) ההחלטות יתבצעו פה אחד או ברוב מיוחס.
- המחאת קניין רוחני – מעבר לסעיפים הסטנדרטיים בהקשר זה הנוגעים להמחאת הקניין הרוחני שפותח על ידי המייסדים לחברה, יש לבחון האם יש צורך בהעברת קניין רוחני ספציפי כגון פטנטים – להעברות מסוג זה עלולות להיות השלכות מס ויש צורך בייעוץ משפטי מתאים.
- סודיות ואי-תחרות – אלו סעיפים סטנדרטיים בהסכם מייסדים, אך בהקשר זה חשוב לדעת כי בתי המשפט בישראל נוטים להגביל את יכולת ההתחייבות לאי-תחרות. כמו כן, יש לשים לב להבדל בין ההתחייבות של המייסד בכובעו כבעל מניות לבין ההתחייבות של המייסד בכובעו כעובד. במקרה הראשון, בתי המשפט נוטים לקבל את הבקשה לאי-תחרות, לעומת המקרה השני בו בתי המשפט נוטים להטיל הגבלות על משך והיקף ההגבלה.
ממש כאן באתר של JumpStart תוכלו למצוא מגוון הסכמים הניתנים להתאמה והורדה, לרבות הסכם מייסדים לדוגמא.
